פורסם במגזין הניוז – לאיכות חיים והסביבה  – טניה סולומון

נעמי טל היא יועצת לתרבות עסקית, המלמדת אנשים פרטיים ואנשי עסקים איך להתנהג בחברה ואיך להתנהל בחיים האישיים ובעסקים. היא עובדת עם משרד הביטחון, והיא זו שהצליחה להכניס קוד לבוש לכנסת, הדריכה את הבנות בתוכנית הטלוויזיה "הדוגמניות", הכשירה קציני משטרה, עובדי בנקים, את אנשי היחידה לאבטחת אישים ולימדה אלפי לקוחות פרטיים איך להתנהג…

למה בעצם זה לא מנומס להביא פרחים לארוחת ערב? מה עושים עם הסכו"ם בתום הארוחה? למה "צריך" לסרב למתנה שמגישים לך ביפן לפחות שלוש פעמים לפני שמקבלים אותה?

כל התשובות לשאלות אלה ועוד – בכתבה שלפניכם.

המסר של נעמי הוא שחשוב להיות מודעים לקודים של לבוש ולכללי התנהגות שאינם מוכרים לרבים מאיתנו, במיוחד כאשר אנו בחו"ל. לא רק פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה אלא גם תרבות וגינוני נימוס תלויים במקום שבו נמצאים. אף על פי שהעולם הוא כפר גלובלי קטן, מומלץ להצטייד בידע המתאים לפני שעולים על מטוס בדרך ליעד הבא בפינה נידחת של העולם או כאשר מוזמנים לארוחת ערב חשובה.

החזון של נעמי טל הוא להקים בית ספר להליכות ונימוסים או לשלב במסגרת הלימודים של הדור הצעיר, את הידע שחשיבותו פחתה במהלך השנים אולם זוכה לעדנה בתקופה האחרונה. חינוך אולי מתחיל מהבית, אולם מי שלא רכש מיומנויות כאלה בבית יכול להשלים את החסר גם בגיל מבוגר יותר.

מי הם הלקוחות שלך?

אנשי עסקים, יוצאי צבא ואנשים שנתקלים במצבים מביכים באירועים משפחתיים או בפגישות עסקים. לא פעם התנהגות יכולה לטרפד עסקה או להביא לסגירה מוצלחת של עסקה.

האם לא עדיף להתנהג בספונטאניות ולהיות טבעיים? למה חשוב לדעת באיזו יד להחזיק את הכוס במסיבת קוקטייל?

זו שאלה מצוינת. חשוב להבין שמסיבות קוקטייל, כמו מפגשים חברתיים אחרים – מיועדות ליצור קשרים חברתיים, אישיים ועסקיים. חשוב להחזיק את הכוס ביד שמאל כדי שיד ימין תהיה פנויה ללחיצה בזמן היכרות. יש ללחוץ את היד המושטת אליכם בנינוחות אך בחוזק בינוני. לחיצה רפה מידיי או חזקה מידיי – מרתיעה. ה"סמול טוק" שנחשב בטעות על ידי רבים כ"הרבה מילים שלא אומרות כלום" מיועד לאפשר לאנשים זרים שיכירו זה את זה ויתרשמו התרשמות ראשונית. נושאים כמו מזג האוויר וספורט נבחרו שלא במקרה לשמש כנושאים מרכזיים בשיחות מעין אלה. ויכוח פוליטי או דתי, מן הסתם לא יקדם אתכם לשום מקום…

תוכלי לתת כמה טיפים שימושיים?

• במזרח הרחוק מקובל להגיש מתנה בשתי הידיים. המקומיים נוהגים לסרב למתנה שלוש פעמים, ורק אז לקבל אותה. עליכם להודות להם בנימוס על שהסכימו לקבל את מה שהבאתם.
• זר פרחים אינו המתנה האידיאלית להגיש למארחת כשאתם מגיעים לארוחת ערב. יש לשלוח מראש או יום אחרי הארוחה, כדי לתת לבעלת הבית זמן לארגן כלי מתאים ולסדר את הפרחים. בישראל מקובל להביא גם מתנה אישית או מתנה ניטרלית לבית. הרעיון הוא להודות ולהעניק תשומת לב. המארחת אינה אמורה לפתוח את המתנה אם יש עוד אורחים הנוכחים במקום כדי שלא להביך אף אחד. אם היא נמצאת לבד עם מגיש המתנה – רצוי שתפתח ותביע את שביעות רצונה. יום לאחר האירוח, יש להתקשר למארחים ולהודות להם.
• גם המארחים יכולים להתקשר לאורחים ולהודות להם על הערב המוצלח (אם אכן היה כזה).
• קיים קוד לבוש ספציפי כאשר הולכים לריאיון עבודה, לפגישת עסקים או לים. בארץ הגבולות מטושטשים, אולם יש להקפיד על כללים אלה בהקשרים עסקיים ובמיוחד עם אנשי עסקים מחו"ל.
• נינוחות בעמידה או בישיבה מעידה על מצבנו הרגשי. כאשר הידיים בכיסים, מתחת לשולחן או מאחורי הגב זה יכול להתפרש כניסיון להסתרה. יש להחזיק את הידיים לצידי הגוף כאשר המרפקים באוויר וכפות הידיים נוגעות בשולחן.
• בתום הארוחה מניחים את הסכו"ם (צמוד) על הצלחת, וזה סימן למלצר שסיימתם לאכול. סכו"ם בהצלבה ינחית על צלחתכם מנה נוספת…
• אפשר לאכול חומוס בניגוב, אבל כל חתיכת פיתה או לחמנייה צריכה להיכנס ישר לפה שלכם ולא לחזור לצלחת המשותפת.
• עוף לא אוכלים בידיים, רק שרימפס או סרטנים.
• את המפית  שבה ניגבתם את פיכם או את חוטמכם, יש להניח בתום הארוחה על הכיסא ולא על השולחן.

נעמי טל היא אישה אלגנטית ומטופחת, הנראית גם באמצע היום כאילו יצאה ממגזין אופנה יוקרתי. היא גדלה בבית שבו רכשה את הבסיס למקצוע שבו היא עוסקת היום. במשך כמה שנים התגוררה עם בעלה בבסיס צבאי, אי שם בארץ. היא הייתה בין הראשונות שפתחה עסק ביתי לשירותי תרגום. בשנים האחרונות היא עוסקת בייעוץ בנושא תרבות עסקית למוסדות, ארגונים ולקוחות פרטיים.