מלבישה את אנשי העסקים

פורסם במגזין – club50  – רותי קדוש

כשבעלה נסע לשליחות בחו"ל הצטרפה נעמי טל, 62, לפגישותיו עם כוהנת הנימוסים וההליכות חנה בבלי. בגיל 50, אחרי שנאלצה לסגור עסק גדול שהיה בבעלותה, החליטה נעמי לעשות הסבה ולפתוח עסק חדש שיכין אנשי עסקים לפגישות בחו"ל. מאז ההזמנות זורמות בקצב. היא מלמדת אותם איך להתלבש, אילו מתנות לתת, ולמי לא לתת, כיצד לנהל סמול-טוק, ומהיכן אסור

לשלוף כרטיס ביקור

גיל: 62

מצב משפחתי: נשואה למיקי טיין. אם לקרן 36, ולעמוס 31, סבתא לשני נכדים.

מקום מגורים: רמת-גן

מקום עבודה: "נעמי טל – תרבות עסקית", רמת-גן

עיסוק קודם: בעלת משרד לתרגומים והדפסות.

איך היית: בסוף שנות ה- 70, עזבנו את הבסיס הצבאי שבו שירת בעלי ובו גרנו, וחזרנו לתל אביב. בעודי מחפשת מקום עבודה, התפרנסתי באופן אקראי מביצוע עבודות תרגום והדפסות בשפות אנגלית, גרמנית ועברית. אלא שתוך זמן קצר העיסוק תפס תאוצה בלתי רגילה, והפך לעסק משגשג, גם בזכות בעלי שעודד אותי להכניס לעסק מעבד תמלילים, שהיה ראשון ויחיד מסוגו בארץ באותה תקופה. הייתי בין הראשונות שפתחו עסק מהבית. בזכות שני אלה נכתבו עלי כתבות רבות בעיתונים של סוף שנות ה- 70.

עבדתי עם לקוחות רבים, בהם משרדי ממשלה, חברות, ארגונים, הוצאות ספרים. תרגמתי מסמכים וחומר מסחרי, תמללתי קלטות, הדפסתי עבודות לסטודנטים ומה לא? העסק כלכל אותנו באופן מכובד ביותר, אבל…

עבדתי כמו מטורפת. שמי הופיע בדפי זהב, והפניות אליי הגיעו בכל שעות היממה. לא ידעתי להגיד "לא". היה לי קשה להשתלט על מאסות העבודה, לא היה לי לא שבתות ולא חגים. הגולם קם על יוצרו.

לכאורה עסק מהבית אמור להיות אצלי יתרון, כי בעלי ששירת בצבא קבע כמעט לא היה בבית, והילדים עדיין היו קטנים. בפועל הייתי מנותקת מהילדים. העבודה שאבה אותי לגמרי, הייתי שם לענות לכל טלפון, לא להפסיד אף לקוח. הייתי מוטרדת ועייפה כל הזמן, סבלתי מכאבים בידיים ובכתפיים, ונזקקתי לטיפולי פיזיותרפיה לשיקום.

העיסוק החדש: יועצת ומאמנת לשיפור התקשורת העסקית. אני עובדת עם ארגונים וגופים שונים, וגם עוסקת באימון אישי.

הדרך אל הקריירה החדשה: בחלוף השנים, כשמעבדי תמלילים ומחשבים אישיים נכנסו לכל בית כמעט, העבודה שלי הלכה והתמעטה, עד שנותרתי חסרת תעסוקה, והייתי צריכה להחליט מה אני עושה עם עצמי. בעבר, לקראת הנסיעות של בעלי לחו"ל, קיבלנו תדרוכים והכוונות מ"האורים ותומים" של הליכות ונימוסים גברת חנה בבלי. תודרכתי על ידה לגבי כללי התנהגות, קודי לבוש, נימוס שולחן ועוד. לאחר שסגרתי את המשרד להדפסות, לקראת גיל 50, צצה ועלתה האפשרות לעסוק בתחום התדמית. להעניק לאנשים כלים ומיומנויות לשיפור ההופעה, לנימוסי שולחן, לנוהגים מקובלים ועוד.

תהליך הלמידה שלי כלל קורסים שונים, החל משפת גוף, פרזנטציה, שכנוע, הנחיית קבוצות, אימון אישי בעסקים, שלמדתי גם בארץ וגם בחו"ל. בכל פעם נסעתי, לבדי, למספר שבועות, כדי להתעדכן בנושאי התנהגות בסביבה עסקית וחברתית. קראתי גם הרבה ספרות בתחום.

יותר מעשור אני עוסקת בתרבות עסקית. אני מלווה ומדריכה עובדי ארגונים ואנשי עסקים בארץ ובעולם. אני מדריכה את לקוחותיי כיצד להתכונן למפגשים עסקיים בין תרבותיים, ומסייעת להם להכיר את התרבות שעמה הם מתכוונים ליצור את ההתקשרות העסקית. ההכנה והידע האלה משפרים את ביטחונם העצמי וממזערים טעויות שעלולות להכשיל ביצוע עסקה. בעידן הגלובליזציה העיסוק שלי צבר תאוצה. העולם הפך לכפר קטן, הטלוויזיה הכניסה מושגים על לבוש ועל התנהגות מקובלים בעולם.

עם לקוחותיי נמנים גופים כמו הכנסת, היחידה לאבטחת אישים במשרד ראש הממשלה, מלווים של ראשי ממשלות ושרים. בנוסף, פונים אליי גם אנשי משרדי ממשלה, כמו הביטחון, האוצר המסחר ותעשייה, קליטה ועלייה; בית הספר לקצינים של המשטרה, בנקים, מלונות, חברת החשמל, אוניברסיטאות, בתי-חולים, חברות היי-טק ועוד. אני מלמדת אותם מיומנויות של קוקטייל פארטי, סמול טוק, כללי נימוס, נימוסי שולחן, איך לאכול דג וברווז, וכיצד ללגום מרק בארוחות ערב נוצצות.

יצאתי ממזמן ל"מסע צלב" לשכנע נשים שלא להופיע לעבודה בלבוש חושפני. באף תרבות אחרת נשים לא מופיעות לעבודה בחולצות בטן ובמחשוף עמוק. לא מדובר בפגיעה בפמיניזם. נשים צריכות לשאול את עצמן אם הן מוכרות מקצוענות או נשיות. הרצאות על קוד לבוש במקומות עבודה מוזמנות לעיתים על ידי מנהלים בארגונים, שמבקשים להעביר מסר לעובדות בלי להתמודד עם התנגדותן.

בהיבט האישי, שתופס 40% מעבודתי, אני עובדת עם פורשי צבא קבע, שבמסגרת "סל הפרישה" מצה"ל, עוברים קורס קצר כדי ללמוד כיצד להתנהג ולהתלבש בסביבה אזרחית לאחר עשרות שנים במדים. קצינים רבים, ללא מדים ודרגות, מאבדים מכוחם, והם זקוקים לעבודה על תדמית, לבוש, דרך כתיבת קורות חיים ועוד. אני מדריכה גם אנשי עסקים בצאתם לעבודה בחו"ל, ומרצה על נושאים אלה גם במגזר החרדי.

חששות: החשש היחיד שהעיב עליי אז, בתחילת הקריירה החדשה, היה פחד קהל. חששתי לעמוד מול מנהלים בכירים, מול ח"כים, ואישים אחרים. בכל פעם, לפני הרצאה, שאלתי את עצמי אם הצליח להעביר את החומר בדרך אינטליגנטית ומרתקת, כך שהשומעים, בהם מנהלים בכירים ומאוד עסוקים, לא יעזבו באמצע ההרצאה.

כמו שחקן תיאטרון מקצועי, הייתי עומדת שעות מול המראה ומשננת את הטקסטים להרצאות.

הכל בגלל הגיל (50 פלוס): הגיל נתן לי יתרון עצום. אילו בחורה צעירה הייתה עומדת ומסבירה לבכירים כיצד להתלבש ולהתנהג, אולי היא הייתה מתקשה לגייס את הסמכות. הגיל מביא איתו גם את האוטוריטה. הוא משדר ניסיון וידע.

חבל שלא עשיתי את זה קודם: כן הייתי צריכה להתחיל בזה עשר שנים קודם לכן. תקופת הפרוספרטי הייתה בימי בועת היי-טק.

דרך ההרצאה: כל הרצאה שלי נמשכת שלוש שעות ונעשית תמיד בעמידה, דבר הדורש ממני מאמץ כדי להעביר את החומר באופן ממוקד ומעניין, וגם להיראות במיטבי.

סדר יום ופנאי: גמיש. אך מותנה בלוח ההרצאות ובהדרכות הפרטיות. בימים שאני לא מרצה או מדריכה אני יושבת מול המחשב ועובדת על חומרי הגלם ועל הכנת הרצאות. פעמיים בשנה אני נוסעת להשתלמויות בארה"ב, בזמני הפנוי אני מבלה בתיאטרון, בקונצרטים, ובמפגשים בבתי קפה עם חברותיי, שכולן בפנסיה. אני היחידה שממשיכה לעבוד באופן מלא.

עלייה או ירידה במדד בלחץ: בקריירה הקודמת שלי, העבודה הייתה טכנית ברובה. זו הייתה עבודה קשה ורבת שעות. בקריירה הנוכחית נדרש ממני מאמץ שכלי בהכנת ההרצאות ובהדרכות, ויש לחץ. לשמחתי, בגילי יש לי הזדמנות ללמוד חומרים חדשים, מה שמחדד את כושר החשיבה ויכולת ההתבטאות שלי.

רואים עליי: בעבר, כשעבדתי בבית, הקפדתי על הופעה מסודרת, כשלקוחות הגיעו להביא או לקחת חומר. כיום, קוד הלבוש שלי שונה לחלוטין. כמי שנותנת דוגמא אישית, אני תמיד לובשת חליפות מחויטות ואלגנטיות.

אמרו עלייך:בני משפחתי העריכו תמיד את הדרך שבה התמודדתי עם המשימה. לבעלי מגיע קרדיט על התמיכה והעידוד, וסילוק החששות שלי מהופעות בפני קהל. בנסיעות להרצאות הוא עצר לא פעם בצד הדרך כשהקאתי את נשמתי מרוב לחץ, ואחר כך עודד ושכנע אותי על היכולות שלי לעשות את זה.

הנאה בעבודה: אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אני משקיעה המון לפני כל הרצאה או הדרכה, מביאה את החומר מזווית מעניינת, בלתי שגרתית, ובאופן מקצועי, ומצליחה לרתק את שומעיי. אחרת לא היה לי סיכוי לשרוד.

קשה לי: הלחץ והמתח בהופעות בפני מנהלים בכירים ואנשי הפקידות הבכירה בבנקים, או בגופים אחרים. אבל למדתי לשלוט במצבים שכאלה, כך שהקהל אינו חש במתח וברעד בקולי. לפעמים אני שוכחת דברים מסוימים, וזה אוכל אותי. אני פרפקציוניסטית.

חושבת על הפנסיה: אני לא אוהבת את המחשבה שאשאר ללא תעסוקה, שאצא מהמחזור. מצד שני, לא ארצה להיראות פתטית מול קהל. כשזה יקרה, אדע שזה הזמן לפרוש. אבל כל עוד אני נראית בסדר ומסוגלת לעמוד ולדבר באופן שוטף ומרתק, אני יכולה להמשיך.

בקרוב אגיע רחוק: אני שואפת להגיע לתודעה של עוד ועוד אנשים וארגונים.

שכר לעמלי: השכר אינו קבוע, אבל אני משתכרת היטב.

 

פגישה עסקית היא כמו בליינד דייט

פעמים רבות נתקלה נעמי טל באנשי עסקים ישראלים המבטלים בזלזול את חשיבות ההופעה החיצונית בבואם לעשות עסקים בחו"ל. "עזבי", הם אומרים. "אני ישראלי. גם אני לובש ג'ינס, טי-שירט וסנדלים, כאשר אפתח את הפה, הם יראו שיש להם עסק עם מקצוען".

אולי יש בזה משהו והם צודקים?

"אין זה כך. הזלזול בקוד ההתנהגות המקובל שם, עלול להעיב על הנכונות לעשות עסקים. ליצירת רושם ראשון חיובי במפגש העסקי ולהופעה חיצונית נכונה יש חשיבות מכרעת".

מה דורש שיפור אצל איש העסקים הישראלי?

"הוא נדרש לשפר את המיומנויות והבקיאות שלו במחוות כמו לחיצת יד, פרוטוקול החלפת כרטיסי ביקור, הענקת מתנות, ניהול שיחת חולין, נימוסי שולחן ועוד. הכרת כללים אלו והשימוש בהם יוצרים פלטפורמה משותפת להתנהגות ולהתנהלות אנשי העסקים בעולם. אביא דוגמא מתרבות המזרח הרחוק. כשיפנים נפגשים בינם לבין עצמם, הם לא לוחצים יד, אלא קדים איש לרעהו. אך במפגשים עסקיים עם אנשי המערב הם ישיטו יד ויתנהגו על פי הפלטפורמה העסקית המקובלת ומאחדת."

"צריך לזכור, כי פגישה עסקית דומה ל"פגישה עיוורת". לכל צד יש ציפיות לקראתה. קורה שעסקאות נכשלות כי הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה, אך להפיל עסקה משום שלא יצרתם רושם נכון, זו פאשלה שאסור שתקרה. איש עסקים בינלאומי מתמודד לעיתים עם בעיות ועם קשיים כמו שפה, תרבות, עיר זרה, אקלים קשה, הבדלי שעות. לכן, עליו להתכונן ולהכיר את התרבות ואת מנהגי המדינה שאיתה הוא רוצה לעשות עסקים, כדי לשפר סיכוייו".

הופעה נאה פותחת דלתות

"אני מאמינה שבגיל 50 וגם 60 ויותר אפשר להתחיל ללמוד ולעשות דברים חדשים, אבל זה דורש הרבה רצון טוב, אמביציה והקפדה על מראה מטופח. הופעה נאה פותחת דלתות. אנשים מוכנים לפרגן לאנשים מטופחים וייצוגיים. גם לבני ה- 60 פלוס, שכבר פרשו מהעבודה, אני אומרת: אל תזניחו את עצמכם. סיום העבודה אינו סיום החיים – וזה טיפ התקף גם לאנשים שנשואים 40 שנה ויותר".

עד כמה הגיל רלבנטי לקריירה?

"בתרבות האמריקנית זה לא פוליטקלי קוקרט לשאול גבר או אישה מה גילם בעת ראיון עבודה. הדברים הרלבנטיים הם ידע, חיוניות, אינטליגנציה, רצון ויכולת ללמד וללמוד דברים חדשים. העיקר לא לסגור את האדם בתוך תווית הגיל. אני ממליצה, לא לנדב את הגיל. אמירות כמו "הרווחתי ביושר כל קמט" נשמעות כמו התנצלות, בעוד שמראה מטופח מוסיף הדרת כבוד והרגשה שהמועמד לתפקיד הוא בעל ניסיון חיים, ויש לו מה להציע".

לסינים צריך להציע את המתנה שלוש פעמים

איך נוהגים עם כרטיסי ביקור בין אנשי עסקים בעולם?

נעמי טל: מסירת כרטיסי ביקור שלא על פי הקוד התרבותי שנהוג באותה מדינה עלול לפגוע ברושם הטוב שלנו. כשאיש עסקים ישראלי שולף מהכיס האחורי במכנסיו כרטיס ביקור, הדבר ייחשב לעלבון במקומות רבים בעולם. כמו כן, אין לכתוב או לצייר על כרטיס הביקור שקיבלת, ובטח לא לנקות בעזרתו שיניים וציפורניים, ולא להשליכו לפח לאחר הפגישה, בעיקר כשאתם בטווח ראייה של בעל הכרטיס".

להלן מספר דוגמאות לקודי התנהגות בעולם:

יפן: היפנים מייחסים חשיבות לאיכות הנייר ולעיצוב הכרטיס, וכן לתואר של בעליו. הם אוחזים את הכרטיס בשתי ידיים, וכך צריך לנהוג גם מקבל הכרטיס.

סין: יש להדפיס כרטיס ביקור בשפה הסינית.

אנגליה: החלפת הכרטיסים נעשית בתחילה או בסיום של המפגש העסקי.

רוסיה: החלפת כרטיסי ביקור מתבצעת בתחילת המפגש. רצוי להכין כרטיס ביקור דו צדדי, כשמצד אחד יופיעו הפרטים באנגלית ובצד השני ברוסית, בכתב קירילי.

ארה"ב החלפת כרטיסי ביקור נעשית בעת ההיכרות או כשאחד המשתתפים עוזב.

ואיך נוהגים עם מתן מתנות בין אנשי עסקים?

"בעולם העסקי מקובל להעניק מתנות כמחווה, לשיפור קשרים, להבעת הערכה ותודה ולסגירת עסקאות. להלן כמה דוגמאות לקודי התנהגות במתן מתנות:

רוסיה: יש להימנע ממתן שי שאפשר להשיג גם ברוסיה. לאירוע משפחתי של עמית עסקי מומלץ להביא מתנה לאשתו ולילדיהם. אפשר להביא יין או משקה אלכוהולי מובחר, שוקולד איכותי או פרחים, ולהקפיד שמספר הפרחים בזר יהיה אי זוגי.

סין: הסינים יסרבו שלוש פעמים לקבל מתנה בטרם יתרצו לקבלה. לכן, יש להתמיד בהצעת המתנה, ולהביע שמחה כשהיא מתקבלת. אין להעניק שעונים, ממחטות, וסנדלי קש, כי אלה מסמנים לוויות ומוות. כדאי לארוז את המתנה בנייר אדום, ורוד או צהוב, שהם צבעים שמחים בתרבות הסינית.

ארה"ב: חברות רבות אינן מעודדות קבלת מתנות, מחשש שאלה יתפרשו כמתן שוחד.

אנגליה: הבריטים נבוכים מקבלת מתנות. עם זאת, סגירת עסקה תיחשב לסיבה טובה להענקת מתנה, שעליה להיות מאופקת ובעלת טעם. עדיף לתת חפץ מזהב, מכסף או מפורצלן, בתוספת הקדשה ראויה. בחג המולד ראוי לשלוח כרטיס ברכה שיכלול גם הבעת הוקרה.

"ההדרכות של נעמי נעשות מכל הלב ומתוך מקום של אהבת המקצוע והאינטראקציה עם קהל השומעים. נעמי התאימה את התכנים לאוכלוסיות אותם היא הדריכה והייתה קשובה לצרכיהם. המשובים מהמנכ"לים היו טובים."
מלונות אפריקה ישראל
ארזה שטרן

השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

אודות משרדנו

משרדנו עוסק בתרבות עסקית מזה כ-15 שנה.

המשרד, בניהולה של נעמי טל, מעניק הדרכה ויעוץ לאנשי/ות עסקים הפועלים במרחב העסקי המקומי והבין-תרבותי והשואפים לשפר וללטש את תדמיתם המקצועית ולרכוש  כלים ומיומנויות התואמים את הקודים העסקיים המקובלים בארץ ובעולם.

ההדרכה מועברת הן ליחידים והן לעובדי ומנהלי חברות וארגונים במגזר הפרטי והציבורי. ההדרכה מעניקה כלים לבניית נוכחות המקרינה אמינות, מקצועיות וסמכותיות, ומשלבת מיומנויות תקשורת המקובלות ונהוגות בסביבה השירותית כמו גם במפגשים עסקיים מקומיים ובין-תרבותיים, וזאת כחלק מכרטיס ביקור אישי וארגוני המשדר יוקרה והצלחה.

בתוך כך קנה משרדנו ניסיון רב בענף המלונאות והאירוח ואנו מדריכים עובדי בתי מלון מהדרג הזוטר ועד לניהולי בכל הנוגע לשיפור השרות ועמידה בסטנדרטים המקובלים בבתי מלון יוקרתיים בארץ ובעולם.

החזון של "תרבות עסקית"

הנחלת קודי הופעה לבוש ונימוסים כחלק מתרבות עסקית ארגונית.

חייגו עכשיו: 03-6312759

אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בכל עת באמצעות טופס יצירת הקשר הבא או באופן ישיר בטלפון, במייל ובדואר.

בכל ערוץ בו תבחרו, נחזור אליכם בהקדם.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן